היה היה פעם לול, שגדלו בו שני בנים חמודים. אח"כ הלול עבר לבית חדש וישנה בו ילדה מתוקה (שהבנים השתדלו מאוד לא להעיר). עברו כמה שנים, הילדה גדלה ועברה ל"מיטה של גדולים", והלול נשכח לו עצוב בצד, מאחסן בתוכו כריות ודובים, צעצועים שפוזרו בחדר, ושאר בלגן.
בלוג דיי, למי שלא מכיר, זה יום שבו בלוגרים ממליצים על בלוגים שהם אוהבים לקרוא. אני לא יודעת מי קבע את הבלוג דיי ל-31.8 אבל ברור שהוא לא היה אמא לילדים קטנים :0) כל שנה אני מאוד רוצה להמליץ לכם על בלוגים אהובים עלי, אבל עד שאני מתאפסת על עצמי
בשבוע שעבר הוזמנתי לארוע עיתונאים/בלוגרים אצל אורלי רובינזון, הכוהנת הגדולה של ספרי העיצוב בישראל, לרגל השקת ספרה החדש "כוחו של הסטיילינג | בתים אמיתיים | עיצוב בר השגה". אני לא נוהגת ללכת לארועי קידום מכירות בד"כ, אבל הנושא דיבר אלי, אז באתי. הגעתי קצת צינית, כי אני מכירה את אורלי
אני אוהבת את בית הספר של הילדים שלי. קטן, משפחתי, מורות נהדרות, כיתות קטנות, ילדים מקסימים. רק מה? עד לא מזמן הוא היה קצת אפור, ואת זה אני לא כל כך אוהבת. אני מאמינה שסביבה יפה, צבעונית ונעימה, עם שפע משחקים עושה חשק להיות בבית הספר ומפחיתה אלימות. אז הצעתי
כריות מעוצבות זה עסק ממש לא זול (רק אתמול ראיתי כרית מדהימה בדנדו בדים ב-260 ש"ח. אאוץ'). ואין מה לאמר שזה כיף להחליף את הכריות של הספה מדי פעם ולחדש את מראה הסלון. אז היום הצעה לפרויקט DIY קטן, פשוט וזול של כרית מעוצבת לפי הטרנד הגאומטרי שפלש לחיינו בשמחה.
אני בעיכוב גדול בצילום פרויקטים שסיימתי (מה שאומר שיש למה לחכות…). מזל שיש את הילה האלופה שגם סידרה נורא יפה את הבית וגם צילמה לי את התמונות המדהימות האלה. תזכורת קצרה: מדובר בבית שהורחב – נוספה לו סוויטת הורים – ושופץ לגמרי. מי שרוצה לראות תכניות והסברים מוזמן לקרוא פה.
הרבה אנשים מתקשים להחליט על צבעוניות לבית. הנה כמה רעיונות איך להתחיל. כמובן שאין נכון ולא נכון, הכל, בסופו של דבר, עניין של טעם אישי. 1. צבעוניות מונוכרמטית מונוכרום – כלומר כל הצבעים שייכים לאותה משפחה. בד"כ מדובר בחומים-בז'ים-שמנת-צבעי עץ, או בגווני אפור למיניהם, או בשילוב הדרמטי (והאופנתי) שחור-לבן. יתרון:
ההרחבה והשיפוץ בגשר הזיו הסתיימו, וכיף גדול חיכה לי אתמול בפיקניק יום העצמאות כשקיבלתי תמונות של איך יצא. לא 100% גמור, עוד חסרות תמונות, מראות, מנורות, חלק מהמדפים וקצת אביזרים, אבל אני חייבת לחלוק אתכם את הצילומים. וקרדיט להילה הצלמת המוכשרת על הצילומים, על הסדר והסטיילינג. תזכורת: מדובר בבית פרטי
נורא כיף לעבוד עם לקוחות חוזרים, במיוחד אם הם מקסימים כמו הילה ואסי. לפני כשנתיים עיצבתי להם מטבח חדש, ועכשיו אנחנו בעיצומו של שיפוץ נוסף – הרחבנו את הבית להוסיף חדר שינה נוסף (סוויטת הורים), ועל הדרך שיפצנו את האמבטיות ואת כל השאר. הבעסה היחידה שאחרי השיפוץ הזה כבר לא
סיפור קצת מצחיק, קצת מביך, ולגמרי אמיתי. יום אחד, כמה חודשים אחרי שסיימתי את לימודי העיצוב, התקשרה אלי חברתי א' ופתחה בשאלה "נסעת פעם בהאמר?". "לא", עניתי, "אז מחר ב-7 בבוקר תחכי בחוץ, הנהג של הבוס שלי יבוא לקחת אותך לירושלים." "???" א' היתה העוזרת האישית של אוליגרך רוסי ידוע,